ככל שאנשים מתבגרים, הצרכים הרפואיים שלהם הופכים לרוב מורכבים יותר, ומצריכים מגוון תרופות לטיפול במצבים כרוניים ומחלות שונות.
בין אם על ידי קרוב משפחה או מטפלת סיעודית מקצועית, יש לנהל את התרופות בצורה יסודית כדי להבטיח צריכה מיטבית ולמנוע תופעות שליליות. לשם כך, יש להכיר את התרופות, המינונים, הזמנים ואת כל הדרכים להימנע משגיאות.
מרשמים נפוצים לקשישים
חולים קשישים זקוקים לעיתים קרובות לתרופות למצבים כרוניים כגון יתר לחץ דם, סוכרת, דלקת פרקים, מחלות לב ובעיות נפשיות. כמה מהתרופות הנפוצות ביותר כוללות:
תרופות להורדת לחץ דם: תרופות אלו, כולל מעכבי ACE (כמו ליסינופריל), חוסמי בטא (כמו מטופרול) וחוסמי תעלות סידן (כמו אמלודיפין), מסייעות בניהול לחץ דם גבוה, ומפחיתות את הסיכון להתקף לב ושבץ.
תרופות לסוכרת: נהוג לרשום מטפורמין לסוכרת מסוג 2, לצד אינסולין וחומרים נוספים כמו אגוניסטים לקולטן GLP-1 (לדוגמה, לירגלוטיד) ומעכבי SGLT2 (למשל, אמפגליפלוזין).
תרופות להורדת כולסטרול: סטטינים (למשל, אטורבסטטין וסימבסטטין) נמצאים בשימוש נרחב לניהול רמות כולסטרול גבוהות ולהפחתת סיכון קרדיווסקולרי.
משככי כאבים: NSAIDs (כמו איבופרופן), פרצטמול ואופיואידים (לכאבים עזים) נקבעים לניהול דלקת פרקים ומצבים אחרים הקשורים לכאב.
נוגדי קרישה: תרופות כמו warfarin, dabigatran ו-rivaroxaban משמשות למניעת קרישי דם בחולים עם פרפור פרוזדורים או מצבים אחרים הנוטים לטרומבואמבוליזם.
תרופות נוגדות דיכאון וחרדה: SSRIs (כמו סרטרלין ופלוקסטין) ובנזודיאזפינים (כמו lorazepam) מסייעים בניהול דיכאון וחרדה, הנפוצים בקרב מבוגרים.
משפרים קוגניטיביים: דונפזיל וממנטין נרשמים כנגד מחלת אלצהיימר, כדי לסייע בניהול תסמינים ושיפור התפקוד הקוגניטיבי.
שיקולי מינון
קביעת המינון המתאים לחולים קשישים היא תהליך עדין. יש לקחת בחשבון גורמים כגון שינויים פיזיולוגיים הקשורים לגיל, מחלות נלוות ופוליפארמה (שימוש במספר תרופות). למבוגרים יש לעתים קרובות תפקוד כליות וכבד מופחת, מה שעלול להשפיע על חילוף החומרים וההפרשה של התרופה. לכן, ייתכן שיהיה צורך להתאים את המינונים כדי למנוע רעילות. יש לעקוב באופן הדוק אחר הוראות הרופאים והרוקחים.
תזמון נטילת התרופות
העיתוי של מתן התרופות הוא קריטי, כדי למקסם את היעילות ולמזער את תופעות הלוואי. להלן מספר הנחיות:
תרופות להורדת לחץ דם: אלה נלקחות בדרך כלל פעם או פעמיים ביום. חלקן עדיף לקחת בבוקר כדי להתאים לקצב הטבעי של וריאציות לחץ הדם בגוף, בעוד שאחרות, כמו חוסמי בטא, עשויות להילקח בלילה.
תרופות לסוכרת: מטפורמין נלקח בדרך כלל עם הארוחות, כדי להפחית תופעות לוואי במערכת העיכול. זריקות אינסולין מתוזמנות עם הארוחות כדי לנהל את רמות הגלוקוז בדם ביעילות.
משככי כאבים: ניתן ליטול NSAIDs ואצטמינופן לפי הצורך, אך חיוני להקפיד על מינון יומי מרבי כדי למנוע תופעות לוואי. אופיואידים דורשים תזמון קפדני כדי לנהל את הכאב ביעילות תוך מזעור הסיכון לתלות.
נוגדי קרישה: וורפרין נלקח בדרך כלל פעם ביום, באותה שעה בכל יום, כדי לשמור על רמות דם עקביות. יש צורך בבדיקות דם סדירות (INR) כדי להתאים את המינון.
תרופות נוגדות דיכאון וחרדה: אלה נלקחות לעתים קרובות פעם ביום. SSRIs נלקחים בדרך כלל בבוקר, בעוד שבנזודיאזפינים עשויים להילקח בלילה בשל השפעותיהם המרגיעות.
שיטות ניהול
מתן נכון של תרופות חיוני להבטחת תאימות ויעילות. להלן שיטות מפתח:
מערכות ניהול תרופות: שימוש במארגני גלולות או מערכות ניהול תרופות יכול לעזור להבטיח נטילת תרופות בצורה נכונה ובזמן.
חינוך ותקשורת: יש לחנך את המטופלים והמטפלים לגבי מטרת כל תרופה, תופעות לוואי אפשריות וחשיבות ההקפדה. תקשורת פתוחה עם ספקי שירותי בריאות היא חיונית כדי לטפל בכל בעיה באופן מיידי.
ביקורות קבועות: משטרי תרופות צריכים להיבדק באופן קבוע על ידי רופאים ורוקחים כדי להעריך את היעילות, לזהות אינטראקציות פוטנציאליות בין תרופות ולבצע התאמות נדרשות.
ניטור תופעות לוואי: מבוגרים רגישים יותר לתופעות לוואי ותגובות שליליות של תרופות. ניטור קבוע ודיווח מהיר על כל תסמין חריג יכול לעזור להפחית סיכונים.
סיכום
ניהול תרופות אפקטיבי לקשישים כרוך בבחינה מדוקדקת של סוגי התרופות שנקבעו, המינונים המתאימים, העיתוי ונוהלי הניהול. על ידי הבנת האלמנטים הללו, מטופלים קשישים יכולים להשיג תוצאות בריאותיות טובות יותר ולשמור על איכות חיים גבוהה יותר. סקירות וניטור קבועים מסייעים להסתגל לצרכי הבריאות המשתנים ולמזער את הסיכון להשפעות שליליות.
